אני רוצה להיות אנליסט בנקים.
אם אתם שומעים על משרה פנויה, אנא עדכנו אותי.
כן, החלטתי שזה מה שמתאים לי. עבדתי קשה עד עכשיו, אני רוצה מעט לנוח.
כן לנוח, ללכת פעם ברבעון למסיבות אנליסטים של הנהלות הבנקים; מדי פעם להרים טלפון ולהיפגש; לשמוע מה יש להם להגיד על התוצאות בפועל והתוצאות הצפויות; לשאול פה ושם על שיעור ההפרשות לחובות מסופקים; להבין את המגמות במגזרים; את מנועי הצמיחה של הבנק ולהעלות הכל בכתב.
לכתוב אני אמור לדעת.
וזה בעצם מה שצריך אנליסט בנקים – לכתוב ואם הוא מצליח לתת כותרת טובה אז הוא ממש אנליסט מצוין. הוא כנראה לא אמור להעריך בעצמו (חס וחלילה) מה שיעור ההפרשות הנכון , הוא לא רשאי להפעיל גמישות מחשבתית אם היא שונה ממה שהנהלת הבנקים מעריכה. בשביל מה יש הנהלה, היא הרי יודעת הכי טוב מה קורה בבנק שלה.
ככה לצערנו נראים האנליזות על הבנקים, וככה נפלו כל האנליסטים הגדולים בהבנת המצב של בנק הפועלים. הם אמנם נלחמים עכשיו על הקרדיט, מתראיינים וכותבים מאמרים בתקשורת, אבל גם לשני המומחים הגדולים (ולא בציניות) – אלון גלזר מלידר שוקי הון ויובל בן זאב מכלל פיננסים, לא היה באמת מושג על גודל הבעיות בבנק הפועלים. גלזר היה הכי קרוב והכי מהיר. הוא הציף את הבעיה.
אבל, היחיד שהבין את הבלוף הגדול הוא – ד"ר אורי רונן, שבסדרת כתבות רחבה עם האובססיביות הנדרשת מכל חוקר דוחות, לימד את כולנו קורס בקריאת דוחות כספיים של בנקים, הבנת מכשירים פיננסים מתוחכמים, וזיהוי של תרגילים מלוכלכים של מנהלים. אורי מפרסם את הכתבות המהנות והמלמדות שלו באתר – Tashkif.com.
נחזור לאנליסטים מהישוב .זאת לא בעיה שלהם שהאנליזות שלהם נטולות משענת אמיתית. זאת הבעיה שלכם. אתם מסתמכים על אנליזות לבנקים, אבל אף אחד לא באמת יודע מה מסתתר מתחת לסעיפי הענק של הבנקים. מאזן של בנק זה חור שחור. אף אנליסט לא יודע באמת מה מסתתר בחור הזה, וכל מי שיגיד אחרת הוא או טיפש או שקרן.
אפשר כמובן להעריך, אבל זה מסוכן, אז נצמדים להערכות של הנהלת הבנק. התלות בהנהלה של הבנק שתספק שקיפות ומידע היא קריטית. תמיד (בכל חברה) יש עניין של הסתמכות על ההנהלה , אבל בבנקים ובחברות פיננסיות בכלל (גם חברות ביטוח) ההסתמכות היא מאוד מהותית.
לפעמים (האמת שלרוב) לאנליסט הבנקים אין ממש מרווח תמרון באנליזה שלו. זה נראה כאילו האנליסטים מעתיקים את הערכות הנהלת הבנק לתוך המודלים שלהם כך שתהיה חפיפה בין שיעור התשואה להון שהנהלת הבנק הציבה לשאר הפרמטרים. זה לגיטימי – אחרי הכל המידע נמצא אצל ההנהלה והסתמכות עליה היא חשובה, אבל האם האנליסט לא צריך להפעיל קצת את הראש.
אז הם הפעילו – אלון גלזר היה הראשון וברכות על כך, ואחר כך יובל בן זאב שפרסם באיחור אופנתי אנליזה מבקרת. רק שהם יכלו להציף את הבעיה כמה שבועות או חודשים קודם; ובכל מקרה - גם כשהם פרסמו את האנליזות, הם לא הלכו רחוק מספיק. גלזר היה הכי קרוב והכי משכנע, אבל בסופו שלח דבר הם דגדגו את הבעיה, הם הציפו אותה ורמזו עליה, וזה מאוד מאוד חשוב (למרות האיחור). אבל הם לא העריכו את גודלה ומשמעותה ולראייה ההמלצות היו עדיין יחסית מלטפות.
וגם כשכבר החלה סערת המחיקות, מעטים הבינו מה ההבדל בין סוגי המכשירים הפיננסים בתוך המאזן והתקשו להבין את הסיכון של כל מכשיר. אבל, אנחנו מבינים - הם פשוט התרגלו לקבל את החומר הלעוס מהבנקים, הפעם הבנקים העדיפו לבלוע ולא ללעוס.
טוב, במחשבה שנייה, לא בטוח שכדאי עכשיו להיות אנליסט בנקים. נראה לי שמעכשיו דווקא הם יצטרכו לעבוד קשה יותר, אני כנראה אחפש עבודה אחרת, למרות שיש לי משהו להגיד על פועלים.
אני חושב, כבר אמרתי, שבנקים לא ניתנים לניתוח. אני חושב שבנקים הם אופציה על מצב המשק. בכלכלה טובה האופציה עולה וההיפך. עכשיו יש חריקות בכלכלה העולמית וצריך להיות באמת תמים כדי לחשוב שזה לא יגיע לכאן. השאלה עד כמה עמוק זה יהיה, ולכן אין לי וכנראה לאף אחד מושג מה יקרה לפועלים בטווח הקצר.
אבל, כשאני מסתכל רחוק – 5 שנים עד 10 שנים, אני מעריך שהמשק יהיה כבר אחרי המשבר (אולי אפילו שניים) ועם שיעור צמיחה ממוצע של בין 3% ל-5% , בשיעורי צמיחה כאלו ותחת הנחה (סבירה בינתיים) שהפעילות הפיננסית של המערכת הבנקאית תהיה לפחות צמודה לצמיחה במשק (אם לא יותר מזה), והרווח יגדל ביותר (כלכה פשוטה) אני אופטימי על פועלים. אז אולי עכשיו סוף הסייקל החיובי והעיתוי עכשיו איום, אבל בסוף הסייקל החיובי הבא הבנק יהיה במקום גבוה יותר ועם תשואה משוקללת שנתית נאה ביחס להיום.
ואיך אני מתייחס למחיקות עכשיו?
ובכן, הם אנקדוטה שולית במבחן ארוך הטווח, כל עוד זה לא מערער את יציבות הבנק. השאלה היא כמה הבנק ימחק ואם זה מערער אותו היא השאלה הגדולה, ואני חושב שפועלים רחוק מכך – אם אני טועה כל התזה כמובן נופלת. להערכתי, גם אם המחיקה תסתכם ב-1 מיליארד דולר, וגם אם זה יהיה 2 מיליארד דולר. זה המון, וזה ייצור צרות שקשורות להלימות ההון, אבל זה בסה"כ מחיקות חד פעמיות. הבנק, וחשוב להזכיר את זה מייצר רווח ותזרים מפעילות שוטפת של 650-700 מיליון דולר בשנה. נכון, במיתון זה כנראה ייחתך בחצי, אפילו ב-70%, אבל אחר כך זה ישוב לעלות למספרים האלה ואף גבוה יותר. ואלה רווחים אמיתיים מפעילות שוטפת. לא הפסדים חד פעמיים ולא רווחים חד פעמיים.
