בתחילת השנה החלה להיות מיושמת הרפורמה בקרנות הנאמנות, וכך התחילו גם לפעול הקרנות הכספיות. בתי ההשקעות השונים הוציאו מליוני שקלים על פירסום ושיווק קרנות אלו, וההצלחה הייתה מעל למשוער - בשוק ההון העריכו שהיקף שוק הקרנות הכספיות יעמוד על 3 מליארד שקל בסוף 2008, בעוד שבתוך חודשיים גייסו הקרנות הכספיות מעל ל 8 מליארד ש"ח. הקרנות הכספיות הוצגו כתחליף לפיקדון הבנקאי קצר הטווח בבנק, או בשמו הידוע יותר, הפק"מ.

אז מה ההבדל בין קרן כספית לפק"מ?
נתחיל בקרן הכספית. בהגדרה הקרן הכספית היא קרן נאמנות שמיועדת להשקיע באפיקי השקעה סולידיים,  עם מח"מ של עד 90 יום.
קרן כספית משקיעה ב 3 אפיקים עיקריים:  מקמי"ם שבנק ישראל מנפיק, לתקופה של עד 90 ימים לפדיון, פיקדונות ג'מבו – פיקדונות שהבנקים נותנים עליהם ריבית גבוהה יותר כיון שמדובר בסכומי כסף גדולים יותר ו CP, או בשם העברי ניירות ערך מסחריים. ניירות ערך אלו, הם ניירות לא סחירים שמנפיקות חברות גדולות לתקופה קצרה של עד 90 יום, בריבית הגבוהה מריבית בנק ישראל, והם אחראים במידה לא מועטה לתשואה העודפת של הקרנות הכספיות. עם זאת כל קרן כספית מוגבלת בכמות שהיא יכולה לרכוש בנייר ערך מסחרי אחד ספציפי, וסה"כ היא יכולה להשקיע עד 25% מנכסי הקרן בניירות ערך מסחריים.

מה הבנק עושה עם הכסף ששמתם אצלו בפק"מ?
ראשית, כסף זה, שנסגר לתקופה של מעל ל 7 ימים, משמש את הבנק לפעילות השוטפת שלו במתן אשראי, ומחושב ביחס הרזרבה של הבנק. הבנק יכול להלוות אותו לבנק אחר, שנמצא בקשיי נזילות זמניים וזקוק לכסף, ולכן הוא גם נותן עליו ריבית גבוהה יותר מהמקובל. הבנק יכול גם להפקיד את הכסף אצל בנק ישראל, או לחלופין לרכוש בו ניירות ערך של בנק ישראל וממשלת ישראל.

הבדלים נוספים בין המכשירים:
הבנקים יכולים להבטיח תשואה ללקוח על כספו, בעוד שלקרנות אסור, מה גם שהם אינם יודעים מה תהיה התשואה בעוד X זמן. הקרנות הכספיות לעומת זאת, הן נזילות וניתן לקנות ולמכור אותן בכל יום, בעוד הפק"מ סגור למשך זמן כפי שנקבע, וכל יציאה ממנו שלא במועד תגרור קנס.
על קרן כספית יש עמלות – דמי ניהול שהקרן גובה (כיום בחלק מהקרנות אין דמי ניהול), וכן דמי שמירה שחלק מלקוחות הבנקים משלמים על אחזקה של קרנות נאמנות.

וההבדל המשמעותי בין המכשירים – שיעור המס הנגבה על הרווחים.
בקרן כספית, שיעור המס הוא 20% על הרווח הריאלי,

בעוד שבפק"מ שיעור המס הוא 15% על הרווח הנומינלי.
מה זה אומר? זה אומר שהרווח הסופי שלנו, לאחר שנמכור את הקרן הכספית או יסתיים הפיקדון, תלוי בשיעור האינפלציה באותה תקופה בה ביצענו את ההשקעה. האינפלציה משפיעה על גובה המס שישלם המשקיע בקרן הכספית, וככל שהאינפלציה גבוהה יותר, כך היקף המס שהוא צריך לשלם יורד.
אבל מה קורה אם אין אינפלציה, אלא מדד המחירים לצרכן דווקא יורד באותה תקופה כפי שקרה בחודשים ינואר-פברואר?
במקרה כזה, המס שנשלם על הקרן הכספית יהיה גבוה יותר מהמס שנשלם על הפק"מ שהוא פיקדון שקלי, ושיעור המס בו הוא נמוך יותר, כאמור. בקרן כספית אמנם ניתן לקזז את המס על הרווח עם השקעות אחרות, אבל מי שמלכתחילה החליף את הפק"מ בקרן כספית ואין לו השקעות אחרות - ישלם יותר מס, וכתוצאה מכך התשואה הסופית תהיה נמוכה יותר.

מהי נקודת האיזון, שבה נהיה אדישים בין פק"מ לקרן כספית?
נחסוך מכם את החישוב המתמטי, ונגלה לכם שהוא עומד על 1% לשנה.
במצב של אינפלציה העומדת על 1% לשנה, לא יהיה הבדל בשיעור המס שנשלם על הפק"מ והקרן הכספית, וכך התשואה העודפת שנקבל בקרן הכספית לאורך הזמן ההשקעה, יישאר כזה גם לאחר שנמכור את הקרן ונשלם את המס בגין הרווחים.

קצב האינפלציה השנתי הוא אמנם גבוה ומצפה ליותר מ 3% לשנה, אולם בחודשים ינואר-פברואר, ירד המדד ב 0.2%. מי שהחליף את הפק"מ שלו בתחילת השנה לקרן כספית, וכעת הוא צריך את הכסף, יכול לגלות שדווקא בפק"מ בסופו של דבר הוא היה מקבל יותר כסף.