כלכלנים מניחים שאנשים לא משאירים שטרות של 100$ מתחת לפנס רחוב. אם הסכום גבוה מספיק- אנשים מוכנים להתאמץ כדי להשיג אותו. אחת המסקנות שהסיק מכך זוכה פרס נובל רוברט לוקאס היא שאנשים מפתחים ציפיות רציונאליות לחיזוי אירועים בעתיד. לכן, אם הם חושבים שדברים בעתיד יהיו שונים מכפי שהם היו בעבר, אזי הם ישנו את ההתנהגות שלהם כדי להתאים אותה למה שיהיה בעתיד. במקרים כאלו, לא ניתן לצפות את ההתנהגות שלהם בעתיד על סמך העבר.

בכל זאת, חזאים כלכליים מתקשים לפתח מודלים שלוקחים בחשבון את הדרך שבה אנשים בונים ציפיות. חזאים כלכליים בדרך כלל חלשים מאד בלענות על שאלות כמו מה גורם לאנשים לשנות את דעתם או כמה זמן עובר בין הרגע ששינוי קורה ועד הרגע שאנשים משנים את ההתנהגות שלהם. במובנים רבים, זה כמעט בלתי אפשרי לנבא שינויים בהתנהגות.

כפועל יוצא, חזאים הכלכליים מתבססים על מה שהיה בעבר כדי לחזות את העתיד. אין זה חשוב עד כמה מתוחכמים המודלים שבהם הם משתמשים: בשורה התחתונה, המודלים מניחים שהקשר בין המשתנים נשאר ויישאר קבוע, והם מנסים לנבא את ההשפעה של אירועים מסוימים בהנחה שכל השאר נשאר קבוע. מודלים מתוחכמים יותר כוללים יותר משתנים כדי לנסות ל"תפוס" כמה שיותר גורמים, כולל כאלו שאמורים לחזות שינוי בקשרים בין משתנים אחרים. אבל, גם כשהמודלים נעשים מתוחכמים, הם בכל זאת מניחים שהקשרים בין משתנים כפי שנמדדו הם קבועים.

הזמן הנוכחי הוא זמן של שינויים. שער הדולר הולך ויורד, והדולר נשאר נמוך. העולם נכנס להאטה כלכלית. הרבה דברים שיכולים לגרום לאנשים לשנות את הציפיות שלהם ולכן את התנהגות שלהם. בשבוע שעבר קיבלנו תזכורת לכך כאשר כל תחזיות האינפלציה לא לקחו בחשבון את העובדה שמשכירי דירות הפנימו "פתאום" את הירידה בשער הדולר ועברו לחתום על חוזים בשקלים. השינוי הקטן הזה בהתנהגות של הרבה אנשים קטנים חשף את החסרונות של מודלים המתבססים על העבר. כעת קורים עוד הרבה אירועים שיש להם פוטנציאל להוביל לשינויים בהתנהגות. החזאים הכלכליים מסתמכים על התוצאות העסקיות של חנויות כיום כדי לחזות את התנהגות הצרכנים בעתיד הקרוב, ולנבא ניבויים אופטימיים יחסית לגבי מצב המשק. על סמך מה שהיה בעבר, הם אומרים, התנהגות צרכנית מהסוג שראינו בזמן האחרון מעידה על כך שהאזרח הישראלי אינו צופה משבר גדול אצלו בבית ולכן מתכוון להמשיך ולצרוך. אבל מה ניתן באמת להסיק מהעבר? שימו לב לדיווחים של החזאים בארה"ב. פתאום ובבת אחת הם נעשו פסימיים יותר לגבי ההתנהגות של הצרכנים שם- למרות שעד לפני זמן קצר הם הרגישו מעודדים מכך שהקניות לחגים בכריסטמס ובאירועים אחרים מעידים שהצרכן האמריקאי ימשיך לקנות ולכן למנוע צניחה למיתון. בפועל מה שקרה הוא שהתוצאות היו נמוכות מהתחזיות מכיוון שהצרכנים התחילו להפנים את המצב. כעת החזאים האמריקאים צריכים לנחש מתי יהיו השינויים הבאים בהתנהגות (והאם הם יהיו בכיוון של הגדלת או הקטנת הצריכה).

ואם צריך לנבא שינויים בבני אדם, זה אומר שכדאי לצפות לעוד הפתעות...