מסתבר שדולר חלש דווקא טוב לחלק מהפירמות הישראליות ואנחנו לא מתכוונים הפעם ליבואניות שקונות בדולרים ומוכרות בשקלים, אלא לרשימה מכובדת של חברות ישראליות שנסחרות בוול-סטריט. חברות אלו, בהתקיים תנאים מסוימים עשויות לדווח על גידול קוסמטי במכירות שלהם. לא תמיד הגידול הזה מחלחל לשורה התחתונה, אבל להכות את תחזית ההכנסות זה לא עניין של מה בכך, במיוחד בתקופה שהשווקים הפיננסים והריאלים רועדים.
החולשה של הדולר ביחס לשקל היא סיפור מקומי גדול, אבל הדולר החלש הוא תופעה עולמית. הדולר חלש מול האירו, מול הליש"ט ובכלל מול רוב אם לא כל המטבעות בעולם. השחיקה במחירו מחזקת בעיה שהיא לכאורה טכנית – באיזה מטבע יש למדוד ולהציג את הדוחות הכספיים? האם נכון להציג את המספרים בדוחות לפי מקום מושבה של החברה. כלומר, חברה ישראלית תדווח בשקלים; הא זה קשור למדיניות החשבונאית של החברה ולכללים שהיא כפופה אליהם, ומכאן שחברה שכפופה לכללי התקינה החשבונאית האמריקנית תציג דוחות בדולרים; האם זה קשור למקום שבו החברה נסחרת כדי שלמשקיעים יהיה יותר נוח או שזה קשור למקום המרכזי שבו פועלת החברה. כלומר, אם שוק היעד המרכזי שלה הוא ארה"ב וחלק משמעותי מההוצאות שלה הן בארה"ב או דולריות, היא תמדוד ותציג את התוצאות בדולרים. ובכן, יש מספר מבחנים כשבגדול התקינה והנוהג מתייחסים למקום שבו החברה נסחרת ולמטבע הפעילות שלה. חברות ישראליות שנסחרות בוול=סטריט מדווחות ברוב הגדול של המקרים בדולרים, וחברות ישראליות שנסחרות בבורסה בת"א דיווחו בעבר בעיקר בשקלים ועכשיו , עם יישום התקינה הבינלאומית (ה=IFRS) ידווחו החברות לפי מטבע הפעילות העיקרי שלהן. זה לא רק עניין של הצגה. לא מדובר רק על מספרים שמתרגמים אותם משקל לדולר ובחזרה. מדובר על מטבע המדידה שכל סעיפי הדוחות מתיישרים אליו, והכי פשוט להבין את זה דווקא בסעיף המימון. ניקח חברה שנסחרת בבורסה בת"א שיש לה 100 מיליון דולר בקופה. אם החברה הזו מדווחת בשקלים ואם הדולר איבד 10% ברבעון ממחיר של 3.8 שקל למחיר של 3.5 שקל, אז החברה תדווח על הפסד מימון של 30 מיליון שקל (אחזקה פיננסית של 380 מיליון שקל שירדה ל=350 מיליון שקל). אבל, אם החברה הזו מדווחת בדולרים אז בעצם לא קרה כלום – היו לה 100 מיליון דולר בקופה ויש לה עכשיו 100 מיליון דולר בקופה – ההפסד המימוני בדולרים הוא אפס.
ובכן, למטבע יש משמעות, והנה הדרך שבה מצליחות חברות ישראליות בוול=סטריט ליהנות מחולשת הדולר. כאשר חברה מדווחת בדולרים וכאמור החברות הנסחרות בוול=סטריט מדווחות בדולרים היא בעצם מתרגמת את כל המכירות גם כאלו שנעשו בפועל בדולרים וגם במקומות בעולם שמטבע הפעילות הוא אחר, למטבע האמריקני. התרגום הזה, בסביבה של דולר נמוך מבעבר, נותן כמובן מספר גדול יותר. במילים אחרות, התמורה בדולרים במכירת מוצר במטבע שאינו דולר גדלה. כשאלווריון מוכרת (מספרים כמובן לדוגמה) מערכת באירופה ב=100 אלף אירו, בדומה למחיר לפני כשנה , אז אמנם המחיר במטבע העסקה לא משתנה, אבל בדולרים הוא משתנה מאוד. אם נניח שעסקה ראשונה נעשתה לפני כשנה במחיר של 100 אלף אירו כשאז האירו היה 1.3 דולר, אזי מדובר בעסקה דולרית בגובה 130 אלף דולר. אבל אם אותה עסקה בדיוק נעשתה ברבעון הראשון של 2008 כהאירו נסחר ב=1.55 דולר , אזי העסקה הזו בדולרים מסתכמת ב=155 אלף דולר.
הדולר נחלש מול האירו בכל השנה האחרונה (אם כי בשבועות האחרונים הוא מתקן), אך ברבעון הראשון הירידה החריפה. בסה"כ ירד האירו ברבעון הראשון בכ=8% וביחס לרבעון המקביל ב=2007 הוא איבד כ=15%.
כתוצאה מכך, מכירות של חברות שמדווחות בדולרים על עסקאות שנקובות במטבעות אחרים (למשל אירו) מזנקות. זה מסביר באופן חלקי את השורות העליונות בחלק מהחברות הישראליות. זה למשל מסביר חלק מהקפיצה המרשימה של הקופקסון של טבע; זה גם מסביר את המכירות של נס ברבעון הראשון שהיו הרבה מעבר לתחזית, זה וזה מסביר חלק מהגידול במכירות של אלווריון (ALVR). החברה המפתחת מערכות תקשורת אלחוטיות דיווחה בשבוע שעבר על תוצאות שעלו על תחזיות האנליסטים. ההכנסות ברבעון הראשון הסתכמו ב=67.2 מיליון דולר, בשעה שהאנליסטים ציפו להכנסות בגובה 65-65.5 מיליון דולר. הרווח בשורה התחתונה הסתכם ב=2 מיליון דולר, 3 סנט למניה, לעומת צפי לרווח של 2 סנט למניה.נראה מרשים, אבל בשורה העליונה החברה קיבלה מתנה צנועה בגלל הדולר החלש. רוב מכירותיה של אלווריון מגיע מחוץ לצפון אמריקה. למעשה רק כעשירית מהכנסותיה מגיעות מצפון אמריקה. רוב המכירות שלה מגיע מאירופה אפריקה והמזרח התיכון (53% מההכנסות ברבעון הראשון), כשעוד 9% מגיעות מדרום אמריקה. אנחנו לא יודעים איפה המחיר של המערכות של אלווריון נקוב בדולרים של ארה"ב ואיפה לא, אבל סביר מאוד להניח שבאירופה המטבע השולט הוא אירו, ולפיכך אירו חזק מול הדולר מסדר לחברה תוספת אולי לא ענקית, אבל כזו שבשקט יכולה להעביר אותה מהמספרים הממוצעים של האנליסטים למספרים שמכים את התחזית, ואפשר לעשות הערכה מאוד גסה. נניח ש=50% מהמכירות הן לא בדולר, ונניח שבממוצע הדולר נחלש ב=3% ברבעון הראשון לעומת סוף שנת 2007. החולשה הזו מתבטאת בכ=1 מיליון דולר תוספת להכנסות, וזה בשקט גם יכול להיות יותר מכך.
מעבר לכך, בדיוק מאותה הסיבה, המכירות ברבעונים הבאים של חברות עם משקל מהותי בשווקים שמחוץ לארה"ב, צפויות לעלות ביחס לתחזיות קודמות, כל זה כמובן, בהנחה שיחס מחירי המטבעות לא ישתנה.
אלווריון מצפה לדווח ברבעון השני על הכנסות של 67=71 מיליון דולר שזה פחות או יותר מה שהעריכו האנליסטים. בשורה התחתונה, מצפה החברה לרשום רווח של בין 0 ל=4 סנט למניה, כאשר תחזית השוק היתה לרווח של 3 סנט למניה, וכאן אנחנו נוגעים בהשפעה נוספת של הדולר החלש הפעם שלילית.
חלק משמעותי מהוצאות של החברות הישראליות הנסחרות בוול=סטריט הוא בשקלים. הוצאות השכר של החברות האלו שמהוות את עיקר ההוצאות בכלל, הן הוצאות בשקלים, וכאן ההשפעה כתוצאה מתרגום הדוחות לדולרים היא הפוכה - שקל חזק ביחס לדולר, משמעותו הוצאה דולרית גבוה יותר מבעבר. אמנם, מהנדס המחשבים מקבל את אותו השכר בשקלים, אבל בדולרים זה הרבה יותר. לשם המחשה – שכר של 20 אלף שקל לפני שנה והיום בהתאמה במטבע האמריקני הוא – 4.5 אלף דולר לפני שנה ו=5.7 אלף דולר כיום. גידול עצום בשכר, גידול מעין טכני, אבל עם משמעות מאוד גדולה בדוחות. השכר לצד ההוצאות השקליות האחרות מנפחים את ההוצאות הדולריות של החברות הישראליות ברבעון הראשון, והשאלה מה חזק ממה – התרומה של המכירות לגוש האירו (ולמקומות אחרים שבהם המטבע נחלש מול הדולר) לעומת הגידול בהוצאות בעקבות עליית הדולר מול השקל. כל מקרה לגופו. באלווריון אמנם השורה העליונה נהנתה מחולשת הדולר, אבל כנראה שהשורה התחתונה בסופו של דבר נפגעה מהדולר החלש.
