חולשת הדולר וחששות מהמשך ירידה בתפוקת שדות גדולים בעולם דוחפים את הנפט למעלה גם היום, לאחר העליות של יום שישי. חוזה ליולי מוסיף 0.6% ל-133 דולר. גם הערכות אנליסטים מגולדמן זאקס ומבתי השקעות אחרים כי הנפט עשוי לטפס לעבר 150 דולר במהלך השנה הקרובה תומכות בהמשך העליה.
"בשווקים ממתינים לפרסום נתוני מאקרו כלכלה בהמשך השבוע בארה"ב, שצפויים להצביע על המשך חולשה בכלכלה האמריקנית ולהעיק על הדולר", אומר מארק פרבן, אסטרטג סחורות בכיר בבנק אוסטרליה וניו-זילנד.
מנגד, קרנות גידור רבות החליטו ככל הנראה להפחית את גובה ההימור שלהם על המשך עליית מחירי מוצרי האנרגיה. על פי נתונים שפורסמו בבלומברג בשבוע שעבר נרשמה ירידה בסך פוזיציות הלונג נטו של כ-50.23 אלף חוזים, ירידה של 30% לעומת השבוע הקודם. מול האנליסטים המעריכים שמחירי הנפט ימשיכו לעלות בשנתיים הקרובות יש לא מעט אחרים המעריכים שירידה משמעותית בביקושים (עקב הקפיצה במחירים) תוביל בסופו של דבר גם לירידה חדה במחיר. הסתכלות על הגרף של מחיר הנפט בשנתיים האחרונות, והצורה הפרבולית שהוא קיבל בחודשיים האחרונים, מלמדת כי הסבירות לתיקון חד למטה (שלאחריו עשויה להתחדש המגמה העולה) גוברת. הנפט עשוי כמובן להמשיך ולעלות בעוד 10-20 דולר לחבית לפני שיתקן למטה, אבל התיקון בדרך.
סימן נוסף המאותת כי השוק מושפע מפעילות ספקולנטית ברמה גבוהה הוא התנהגות מניות אנרגיה קטנות ושכוחות, שחלקן זינקו במאות אחוזים בפרק זמן קצר. תסתכלו, למשל, על הגרפים של פירמיד אויל (PDO) או מקסקו אנרג'י (MXC).
מחירי הסחורות זינקו בשנתיים האחרונות לאחר שמחירן היה נמוך מאוד כמעט לפי כל קנה מידה במשך שני עשורים. הסיבות, מלבד המשקיעים הפיננסים (מוסדיים או ספקולנטים), ידועות (בעיקר הצמיחה הכלכלית המטאורית של כלכלות סין, הודו, רוסיה, ברזיל ומדינות נוספות). הטיעון העיקרי להתנפחות בועה הוא שהשינוי במחירים נרשם בקצב מהיר מאוד, הרבה יותר מהיר מקצב השינוי בטעמי הצרכנים בעולם המתפתח.
כנגד הטיעון הזה אפשר לומר כי השווקים פועלים כך כמעט תמיד. גם במניות, וגם באגרות חוב ומטבעות קורה לא מעט פעמים שלאחר תקופה שקטה יחסית, בעלת תנודתיות נמוכה, מגיעה תקופה תזזיתית, בה המחירים מזנקים במהירות או נופלים. איפה תהיה הפסגה בדיוק ? כמובן שאף אחד לא יודע – בסוף השנה, אולי בסוף 2009 ? המגמה, בינתיים, ברורה – עדיין צפונה.
תלוי גם על איזה טווח זמן מסתכלים. אם מודדים את מחירי הסחורות בשלוש השנים האחרונות כמובן שתתקבל תמונה מפחידה למדי. אבל, עם מסתכלים על המחיר הריאלי ב-20, 50 או 100 השנים האחרונות מגיעים למסקנה שלסחורות יש עוד הרבה מקום לעלות. זה כמובן לא אומר שהזהב, שב-1980 הגיע למחיר מותאם לאינפלציה של כ-2,200 דולר, צריך להגיע לשם או לעבור אותו לפני שהוא נסוג בחזרה. וזה כמובן נכון גם לגבי שאר הסחורות.
במקרה של הנפט, בחודשים האחרונים מתפרסמים יותר ויותר נתונים המלמדים על ירידה משמעותית בתפוקה של שדות נפט גדולים ברחבי העולם. זאת, למד דיווחים על חוסר יציבות באספקה מאזורים שונים באפריקה, במזרח התיכון ובמקומות אחרים. תפוקת הנפט במקסיקו הצטמקה ב-13% לרמה של 2.767 מיליון חביות ביום באפריל השנה לעומת אפריל 2007, כך דיווחה החברה המקסיקנית פמקס באתר האינטרנט שלה. מדובר בירידה החדה ביותר מאז 1995. התפוקה בקאנטרל, שדה הנפט הגדול ביותר במקסיקו, הצטמקה ב-33% ל-1.07 מיליון חביות. כל ידיעה מסוג זה מכניסה עצבנות נוספת לשוק שהוא מתוח ממילא.
הזהב בינתיים עבר לירידה קלה לאחר שקודם לכן נסחר בעליה. חוזה ליולי רושם ירידה של 0.15% לרמה של 924.60 דולר לאונקיה ומחיר אונקיית הכסף רושם ירידה של 0.44% ל-18.21 דולר.
