בנוסף, הביאו כל אחת מהחברות פייפ-ליין מבטיח של תרופות בשלבים שונים של ניסויים קליניים. אחת ההבטחות הגדולות בפייפ-ליין של ביוג'ן הייתה הטיסברי (tysabri), שאז נקראה אנטגרן - תרופה נוספת לטיפול בחולי טרשת נפוצה עם יתרונות לכאורה בשימוש (קבלת התרופה אחת לחודש) וביעילות על פני התרופות הקיימות. הטיסברי נכנסה לשוק בקול תרועה רמה בסוף שנת 2004, אבל אחרי שגרמה למותם של חולים, הורדה מהמדפים במהלך הרבעון הראשון של 2005.

במחצית השנייה של 2006 הטיסברי חזרה למדפים, עם התניות בשימוש. הפעם בקטן. בלי ראיונות בומבסטיים עם מנהלי ביוג'ן איידק (שלהלן תיקרא בקיצור ביוג'ן), ובלי דו"חות אנליסטים שמדברים על מכירות של 2 מיליארד דולר. ההיפך, ציפיות ברצפה, ולכאורה בצדק. התרופה אושרה לשיווק תחת תנאים על גבי תנאים. הטיסברי חזרה לשוק אחרי שרשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) הפכה אותה למעשה לתרופה סוג ב'. על פי הנחיית ה-FDA, התרופה תינתן רק לחולים שכבר ניסו תרופה אחרת, מבין ארבע התרופות הקיימות, שלא תרמו לשיפור במצבם.

מומנטום חיובי

ובכן, ההכנסות של הטיסברי, שעלות השימוש השנתית בה לחולה מסתכמת ב-28 אלף דולר - כ-40%-50% מהעלות השנתית של יתר התרופות - מפורטות בדו"חות השוטפים של ביוג'ן. זו מוסרת פירוט מלא על הרכב הכנסותיה לרבות מכירות כל אחת מהתרופות, ומכירות לפי אזורים. מעין ביאור על מגזרים מורחב בדו"ח הרבעוני.

ברבעון הראשון של 2007 הסתכמו מכירות הטיסברי ב-29.8 מיליון דולר. לא כל כך שולי, גם לא לביוג'ן שהכנסותיה ברבעון ממכירת תרופות בכלל הסתכמו ב-484.4 מיליון דולר, כשמתוכן האבונקס מככבת עם 448.8 מיליון דולר.

מכירות הטיסברי במהלך הרבעון הראשון בארה"ב הסתכמו ב-17.1 מיליון דולר, ובשאר העולם ב-12.7 מיליון דולר. הנתונים האלו מרשימים עוד יותר כאשר בוחנים את מספרי ההשוואה לרבעון הקודם. אז, ברבעון האחרון של 2006, הסתכמו מכירות הטיסברי בכ-17.4 מיליון דולר, מתוכם כ-10 מיליון דולר בארה"ב, והיתר - 7.4 מיליון דולר - בשאר העולם.

ברבעון השלישי, רבעון החזרה של הטיסברי, המכירות היו גבוהות מברבעון הרביעי, וזה הגיוני מאחר שברבעון ההשקה לרוב יש מכירות מוגברות של התרופה כדי למלא את המחסנים. ברבעון השלישי אשתקד הסתכמו המכירות ב-18.6 מיליון דולר, מתוכם 15.9 מיליון דולר בארה"ב ו-2.7 מיליון דולר בשאר העולם.

איך שלא מסתכלים על זה, התוצאות של הטיסברי במגמת עלייה. הקצב עדיין לא ברור, אבל המומנטום בהחלט חיובי. מכאן זה גם יכול להגיע ל-40 מיליון דולר ברבעון, 50 מיליון דולר, 60 מיליון דולר, ומי יודע אולי תוך כמה רבעונים טובים גם לעלות על ה-100 מיליון דולר.

זאת ועוד. כרגע התרופה הזו כאמור מסופקת רק לחולים שניסו את אחת התרופות האחרות ללא תוצאות. אבל תסמכו על האנשים של ביוג'ן שאם הטיסברי לא תפשל בניסיון השני שלה, הם ידעו לתרגם זאת להישגים מול ה-FDA. זה לא יהיה מחר בבוקר, גם לא ברבעון הבא, וכנראה שלא השנה, אבל הטיסברי יכולה להפוך למתחרה שווה לארבע התרופות הקיימות בשוק, ולא תרופה סוג ב' שמיועדת רק כשאין ברירה. זה מהווה איום פוטנציאלי על טבע, כמו גם על יתר המתחרות בשוק, וזה במידה מסוימת אולי מסביר את אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של ביוג'ן בשנים האחרונות.

ביוג'ן, שמנהליה משדרים כעת ביטחון בהצלחת הטיסברי, הודיעה בסוף חודש מאי על כוונתה לקנות מניות של עצמה מבעלי המניות. זו לא עוד רכישה עצמית רגילה שבה החברה קונה מניות בשוק, זו רכישה במסגרת תהליך שנקרא מכרז הולנדי. במכרז כזה, בעלי המניות יכולים להציע שני פרמטרים - את מספר המניות שהם רוצים למכור ואת המחיר שבו הם מוכנים למכור. ביוג'ן מסרה שהמחיר שבו היא תרכוש את המניות, או במילים אחרות שבו יכולים בעלי המניות למכור לה את המניות, יהיה בין 47 דולר ל-53 דולר. כן היא הודיעה שבכוונתה לקנות 57 מיליון מניות בערך כולל של 3 מיליארד דולר.

מניית החברה נסחרה טרם ההודעה הזו במחיר של 49 דולר, שביטא לה שווי של כ-16.8 מיליארד דולר, ולאחריה היא זינקה בכ-6% למחיר של 52 דולר, המבטא לה שווי של 17.8 מיליארד דולר. מאז היא פחות או יותר סביב המחיר הזה, שמרמז גם על המחיר, פחות או יותר, הצפוי במכרז ההולנדי.

במכרז הצפוי מגישים כאמור בעלי המניות של ביוג'ן את הכמות שהם מעוניינים למכור, והמחיר בטווח המחירים שנתנה החברה. ביוג'ן כמובן מעוניינת לקנות במחיר הנמוך ביותר, והמחיר שייקבע במכרז הוא המחיר שבו הכמות הכוללת של המניות למכירה מסתכמת ל-57 מיליון מניות. כלומר, אם לדוגמה בעלי המניות של ביוג'ן לא יסכימו למכור בטווח המחירים הזה, וכמות המניות שתוצע למכירה תהיה נמוכה מ-57 מיליון מניות, אזי המחיר במכרז יעמוד על 53 דולר - המחיר המקסימלי. נפשט: אם בעלי 50 מיליון מניות מעוניינים למכור ב-50 דולר, ובעלי 7 מיליון מניות מעוניינים למכור ב-51 דולר למניה, אזי המחיר הנמוך ביותר שבו החברה יכולה לקנות 57 מיליון מניות הוא 51 דולר, וזה המחיר במכרז.

לביוג'ן יש 2.8 מיליון דולר בקופה. היא מתכוונת להשתמש ב-1.5 מיליארד דולר מהקופה, וכן לקחת מימון של 1.5 מיליארד דולר נוספים. במילים אחרות, ביוג'ן מתמנפת. היא עושה מה שאנחנו רואים כל יום בעיקר בענף הנדל"ן - מגייסת חוב, אבל היא עושה את זה בצורה אלגנטית יותר. המהלך של רכישת המניות מקטין את ההון העצמי שלה במקביל לקיטון בשווי השוק ב-3 מיליארד דולר. הנתונים החדשים של החברה הם שווי שוק של 14.8 מיליארד דולר (שווי נוכחי של 17.8 מיליארד דולר פחות 3 מיליארד דולר) והון עצמי שיסתכם ב-4.3 מיליארד דולר (הון נוכחי של 7.3 מיליארד דולר פחות 3 מיליארד דולר).

הרווח הצפוי אמנם ירד - החברה לא תקבל ריבית על 1.5 מיליארד דולר ותצטרך לשלם ריבית על הלוואה של 1.5 מיליארד דולר - אבל הירידה הזו נמוכה משמעותית מהירידה בשווי השוק (שאקוויולנטית לירידה בשווי השוק) כך שהרווח למניה גדל. הנה המספרים - השינוי בהוצאות המימון לעומת המצב הקודם יהיה סדר גודל של 150 מיליון דולר (5% על 3 מיליארד דולר) ושיעור המס של החברה עולה על 30%, כך שבנטו מדובר על ירידה ברווח בסך של כ-100 מיליון דולר. החברה אמורה להרוויח בשנת 2008 קרוב ל-1.1 מיליארד דולר, ואחרי המהלך היא תרוויח "רק" 1 מיליארד דולר - ירידה של כ-9%.

מנגד, מספר המניות יירד ב-16% (באם העסקה תתבצע במלואה), וזה מביא אותנו לגידול צפוי ברווח למניה בשיעור של כ-8%. כן, המינוף עוזר לבעלי המניות, במיוחד בשעה שהמחיר של הכסף כל כך זול, אבל את החוב צריך להחזיר. במקרה של ביוג'ן לא נראה שתהיה לה בעיה מיוחדת. ברבעון הראשון של השנה החברה ייצרה מפעילות שוטפת 262 מיליון דולר, ובשנת 2006 כולה היא ייצרה מפעילות שוטפת 841 מיליון דולר. בקצב הזה החברה מחזירה את ההלוואה תוך פחות משנתיים, אם כי צריך לזכור שביוג'ן משקיעה הרבה ברכוש קבוע (בין 200 מיליון ל-300 מיליון דולר בשנה).